פסק-דין בתיק עד"י 2295/09

המשיב, יליד מרץ 1994, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון לתקיפת חייל.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, תכנן המשיב יחד עם אחר לתקוף חיילים במחסום קלנדיה על מנת להיעצר ובכך להיכלא בעקבות סכסוך עם אביו. משך שלושה ימים רצופים הגיעו השניים למחסום כדי לתכנן את התקיפה. תחילה, תכננו השניים לזרוק במקום מטען צינור אך בהמשך זנחו כוונה זו והמשיב קיבל את הצעת חברו לדקור חייל בכתף. לצורך זה, הצטייד המשיב באולר והגיע למחסום. משכשל המשיב לעבור במחסום ניסה להתפרץ ולבורח מהחיילים, אך הוא עוקב. בבדיקה שנערכה על גופו נתפסה הסכין. במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף כי יוטלו על המערער 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה.

בטיעוניהם לעונש הדגישו הצדדים את נסיבותיו המיוחדות של המשיב, ביניהן גילו הצעיר, המניע לניסיון התקיפה, והעובדה כי בפועל לא שלף את הסכין הקטנה שהייתה ברשותו ולא ניסה לדקור חייל למרות שהייתה לו אפשרות לעשות כן.

סופם של דברים, כי בימ"ש קמא השתכנע מאותן נסיבות מקלות, וממצוקתו יוצאת הדופן של המשיב עד כי ראה לנכון לתת ביטוי מוגבר לשיקולי השיקום, תוך חריגה מהסדר הטיעון והסתפקות ב-10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס.

בערעורה, תקפה התביעה את פסיקת ביהמ"ש האמורה הן במישור העקרוני, לנוכח הכלל לפיו באין נסיבות חריגות יכבד ביהמ"ש הסדר טיעון, והן במישור הפרטני.

אלא שבמהלך הדיון, לאחר שהובהרו פעם נוספת הנסיבות החריגות של המשיב, ובשים לב להערותיי, הגיעו הצדדים להסכמה חדשה במסגרתה לא עמדה התביעה על הטלת מלוא עונש המאסר המותנה כפי שהוסכם מלכתחילה, אלא על החמרה מסוימת של העונש לכדי 13 חודשי מאסר.

אין ספק כי רמת הענישה בעבירות דומות עולה בהרבה על העונש שהוסכם עליו במסגרת הערעור ואף על העונש שהוצא לבימ"ש קמא.

יחד עם זאת, הענישה נדרשת לעולם להיות פרטנית ומשהשתכנע ביהמ"ש מחרטתו הכנה של המשיב ומן הצורך להותיר למשיב פתח לחוזר לחיים נורמטיביים, ניתן היה להטיל עליו עונש חריג בקולתו.

אוסיף על כך כי אף אני התרשמתי מנסיבותיו יוצאות הדופן של המשיב שנדחה חברתית על רקע מום גופני וסבל ממצב נפשי קשה. כן יש לזכור כי בשעת מבחן, נרתע המשיב מלתקוף את החיילים. אשר על כן, בנסיבות יוצאות דופן אלה, הגעתי למסקנה כי העונש עליו הסכימו הצדדים במסגרת הערעור ראוי והולם.

משכך, הנני מקבל את ערעור התביעה ומעמיד את עונשו של המשיב על 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר רכיבי הענישה יוותרו על כנם.

ניתן היום, 15 ביוני 2009, כ"ג בסיוון התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: עג+יע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: